את השנתיים הראשונות שלי בכנסת הקדשתי למאבק עיקש בשיטה המושחתת שבאמצעותה מנהלת הממשלה, ללא כל בקרה ופיקוח, את כספי הציבור הישראלי. היום, אחרי חודשים ארוכים של מאבק ציבורי, פרלמנטרי ומשפטי, ברור שוועדת הכספים עברה מהפכה. במשך עשרות שנים שיחקה הוועדה באין מפריע בכספי המסים שלנו, והזרימה עשרות מיליארד שקלים, מתחת לשולחן, לטובת דילים פוליטיים וקומבינות מפוקפקות. אני החלטתי לשים לזה סוף. 
במדינת ישראל יש שני תקציבים: תקציב המדינה, שמאושר על-ידי חברי הכנסת וחשוף לציבור, ותקציב שני - התקציב הסודי - שעובר בצינור המהיר של ועדת הכספים. רגע אחרי אישור תקציב המדינה מתחילות קבוצות אינטרסים לסחוט את הקופה הציבורית ולנהוג בה כאילו הייתה הארנק הפרטי שלהן. במהלך השנה יותר מ-50 מיליארד שקל (כ-87% מסעיפי התקציב!) משנים את ייעודם המקורי, תחת מעטה הסודיות של ועדת הכספים, עד שאין זכר לתקציב המקורי שאותו אישרה הכנסת. מנגנון הצללים הזה מאפשר לממשלה להסתיר תקציבים, להזרים סכומי עתק בלי שום פיקוח ולשקר לציבור לגבי האופן שבו משתמשים בכסף שלו.
עד לפני שנה התבצעה המסחרה הזאת בדיון מזורז בוועדה, שארך לא יותר משתי דקות. הח"כים אישרו טבלאות עמוסות קיצוצים שהם קיבלו שעה בלבד קודם לכן, וכך חרצו את גורלם של עשרות מיליארדים - בלי לדעת בכלל על מה הם מצביעים. 
הדבר הראשון שדרשתי היה לקבל מראש, לראשונה אי-פעם, כל בקשה לשינוי בתקציב המדינה. המצב שבו ח"כים משמשים חותמת גומי לקומבינות המלוכלכות של משרד האוצר - נגמר. הקמתי צוות של מאות מתנדבים שישבו מדי שבוע על המסמכים ועקבו יחד איתי אחרי כל שקל. כך הצלחנו לחשוף ולהילחם בעשרות דילים פוליטיים: נלחמתי בקיצוץ חסר אחריות של 1.4 מיליארד שקלים מחסכונות הציבור בביטוח הלאומי, בהזרמה חשאית של עשרות מיליונים לעמותות הפוליטיות של אנשי הבית היהודי, בבונוסים תקציביים של יותר ממיליארד שקל להתנחלויות על חשבון הגליל והנגב, בקיצוצים סודיים בתקציבי משרד הבריאות, ניצולי השואה, התחבורה הציבורית, ועוד ועוד. מהצבעה מזורזת בשולי הישיבה הצלחתי להפוך כל העברה תקציבית למלחמה של ממש על סדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל. המאבק הזה קומם עליי את כל הגורמים החזקים שנהנו עד כה מהשיטה - מהלוביסטים החזקים, דרך עמותות פוליטיות של הימין הקיצוני ועד משרד ראש הממשלה. בכל פעם שחשפתי את הקומבינות של אותם גורמים אינטרסנטיים, יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הורה להוציא אותי מהחדר בניסיון להשתיק אותי פעם אחר פעם.
לא ויתרתי. הגשתי עתירה לבית המשפט העליון בטענה שהשיטה המניפולטיבית שבה מנוהלת ועדת הכספים נוגדת את החוק. בהחלטה חסרת-תקדים ביקרו השופטים את המצב הקיים והורו למשרד האוצר לגבש איתי נוהל חדש - שקוף, עדכני ותקין. המאבק זכה לתהודה ציבורית ותקשורתית רבה, ובזכותו נבחרתי כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר על כלכלת ישראל בשני העיתונים הכלכליים המובילים במדינה.
|
No comments:
Post a Comment